פעם, לפני הרבה שנים, במכולת של השכונה היה לחם לבן ולחם שחור.
מאז, התעשייה התפתחה מאוד – והגיע הזמן לעשות קצת סדר:
או...
איך ייתכן שלחם קל כל כך, שאחרי חצי שעה אני שוב רעבה?
גרגר חיטה שלם מורכב משלושה חלקים:
הקמח הלבן מיוצר רק מהאנדוספרם.
במהלך הטחינה מוציאים ממנו את הנבט והסובין – וכך מתקבל קמח בעל חיי מדף ארוכים, אך גם דלים תזונתית.וזה לא במקרה – ככל שחיי המדף של מוצר ארוכים יותר, כך הוא רווחי יותר ליצרן.
ולכן – קמח לבן רווחי יותר מקמח מלא.
כבר בשנת 1911 נעשה ניסיון בבריטניה להחזיר את השימוש בקמח מלא, מתוך הבנה שהקמח הלבן גורם לבעיות בריאות.
אבל המאפיות ובעלי טחנות הקמח התנגדו – הכסף גבר על הבריאות.גם בישראל משרד הבריאות מכיר ביתרונות הקמח המלא, וניסה להעביר את הסבסוד מהלחם הלבן ללחם מלא – אך שוב, בלי הצלחה משמעותית. הסיבה: לחם מקמח לבן משתלם יותר לייצור ולמכירה.
לפי התקן:
כלומר:
הקמח המלא אינו בהכרח מלא
הוא לעיתים קרובות דומה מאוד לקמח לבן
גם מאפיות בוטיק משתמשות בקמח כזה – והוא לא תורם את היתרונות שציפינו להם
אם לחם מכיל 51% קמח מלא – ולפי התקן הקמח הזה חסר 10%...
אז בעצם הלחם מכיל רק 45% קמח מלא אמיתי.
והמעיים שלנו מנסים להבין מה בדיוק מלא פה...
הסיבה לכך פשוטה: יצרנים מעוניינים להפחית את ה"מלא" בלחם כדי שהמוצר יחזיק יותר זמן במדף.
אבל ככל שאורך חיי המדף עולה – כך מתקצרים חיי הצרכנים.
אני בוחרת לרכוש קמח בעצמי, ולאפות בבית.
או לגשת לאחת מחנויות הטבע הקרובות ולחפש קמח מלא אמיתי, לא לפי תקן מעורפל – אלא לפי המרקם, הצבע והאמינות.
כשתאפו לחם עם שמרים או מחמצת שאור –
הניחו כלי עם מים חמים בתחתית התנור לאורך כל האפייה.
הקיטור שנפלט ישדרג את המרקם והטעם – הלחם/חלה/עוגה יוצאים פשוט בטעם של עוד.
ליקטה ועריכה : בת שבע מירסקי